החלטה בתיק רע"פ 5182/05

           בפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק-הדין שניתן בבית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים צ' סגל, י' נועם ו-ר' כרמל) ביום 9.5.05 בע"פ 9352/05.

           כנגד המבקש הוגש, ביום 18.11.02, לבית-משפט השלום בירושלים כתב אישום (ת.פ. 5047/02), המייחס לו עבירה של החזקת סמים, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), בתשל"ג-1973.

           ביום 27.1.03 הרשיע בית-משפט השלום (כבוד הנשיא א' כהן) את המבקש על-פי הודאתו. לבקשת המבקש, צורף להליך זה תיק נוסף שהיה תלוי ועומד כנגדו (ת.פ. 3029/02), שעניינו החזקת סמים מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית. ביום 21.5.03 הורשע המבקש בתיק המצורף.

           ביום 20.3.05 גזר בית-משפט השלום את דינו של המבקש, והשית עליו עונש של שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

           בגזר-הדין ציין השופט, כי ניתנו למבקש הזדמנויות רבות, אך המבקש לא ניצל אותן. לאור זאת, ונוכח הימנעות שירות המבחן מלהמליץ על הליך טיפולי כלשהו ועל רקע עברו הפלילי של המבקש הכולל הרשעות בעבירות סמים, שבגינן אף ריצה בעבר מאסר בפועל, לא היה מנוס מהלטיל עליו עונש מאסר בפועל.

           על גזר-דין זה הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים.

           ביום 9.5.05 דחה בית-המשפט המחוזי את הערעור. בפסק-הדין נקבע, כי בית-משפט השלום הלך כברת דרך לקראת המבקש, וכי לא נמצאה עילה להתערבות בפסק-הדין, במיוחד ששירות המבחן לא בא בהמלצה חיובית אודותיו. על-כן, גזר הדין שניתן בבית-משפט השלום נותר על כנו.

           על פסק-דין זה הוגשה הבקשה שבפני.

           בבקשתו ציין המבקש, כי במשך תקופה של למעלה משלושה חודשים, לא השתמש בסמים, וכי הוא נמצא בטיפול פרטני קבוע ביחידה טיפולית, וכי הוא משתתף בקבוצת תמיכה למכורים נקיים, ואף משתתף בסדנה טיפולית באופן שבועי. עוד ציין המבקש, כי מזה חמישה חודשים הוא עובד במשרה חלקית בתור חונך לנכה צה"ל. על-כן, טוען המבקש, ראוי להמיר את המאסר בפועל בעבודות שירות, מחשש שהמאסר בפועל יפגע בהליך השיקומי אותו הוא עובר עתה.

           המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית וכללית המצדיקה מתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, במיוחד שהבקשה מופנית נגד חומרת העונש שהושת על המבקש. לגישת המשיבה, העונש שהושת על המבקש הינו מתון, ומקפל בתוכו את כלל שיקולי הקולא. לטענתה, אין לתלות תקוות בהליך השיקומי אותו עובר המבקש, שכן שירות המבחן מצא כי המבקש אינו בשל להליך טיפולי, ואף הצביע על דפוס התנהגות אצל המבקש, לפיו הוא מרכז את מאמציו להיגמל לתקופות קצרות המקבילות בעיקר למועדי הדיון בבית-המשפט, וכי אין די בתקופה של שלושה חודשים בהם טוען המבקש כי לא צרך סמים, כדי לשנות מתמונה זו.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

           הלכה היא, כי חומרת העונש כשלעצמה, במקרים בהם לא קיימות נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה אינה מצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית (ראו רע"פ 8713/04 אבשלום רצהבי נ' מדינת ישראל, (לא פורסם)). המבקש לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית.

           ההליך השיקומי אותו עובר המבקש מיוזמתו, איננו בגדר נסיבה מיוחדת במקרה דנן. שירות המבחן הצביע על דפוס התנהגות אצל המבקש, שלפיו עובר לדיונים בבית-המשפט, הוא משקיע מאמצים בהליך הגמילה, אך מאוחר יותר הוא חוזר לעברו.

           אין בידי לקבל הטענה בדבר מתן הזדמנות למבקש להוכיח את רצונו להיגמל. בית-משפט השלום נתן למבקש הזדמנויות רבות במשך כשנתיים, שכללו הליך גמילה פרטי, טיפול באשפוזית, טיפול אינטנסיבי במסגרת יומית וניסיון טיפולי במוסד גמילה נוסף אותו עזב המבקש על דעת עצמו. המבקש נמנע מלנצל הזדמנויות אלו, ואין מן הראוי ליתן לו הזדמנות נוספת.

            גזר הדין שהושת על המבקש, הינו מתון, ראוי וחוששני כי במידה ותתקבל בקשתו או ערעורו ויומר עונשו לעבודות שרות, יחזור הוא להשתמש בסמים, לאחר שישיג את מבוקשו בבית-המשפט ויוקל עונשו.

           אשר על-כן, הבקשה נדחית.

           המבקש יתייצב ביום 24.7.05 לא יאוחר מהשעה 11:00 במזכירות בית-משפט השלום בירושלים, לשם תחילת ריצוי עונשו.

           החלטתי מיום 30.5.05, בעניין עיכוב ביצוע גזר-הדין, מבוטלת בזה.

           ניתנה היום, כ"ב בסיון תשס"ה (29.6.05).